| 1. Now the serpent was cunning, more than all the beasts of the field that the Lord God had made, and it said to the woman, "Did God indeed say, 'You shall not eat of any of the trees of the garden?'" |
|
א. וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל הָאִשָּׁה אַף כִּי אָמַר אֱ־לֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן: |
| Now the serpent was cunning: What is the connection of this matter here? Scripture should have juxtaposed (below verse 21): “And He made for Adam and for his wife shirts of skin, and He dressed them.” But it teaches you as a result of what plan the serpent thrust himself upon them. He saw them naked and engaging in intercourse before everyone’s eyes, and he desired her. — [from Gen. Rabbah 18:6] |
|
והנחש היה ערום: מה ענין זה לכאן היה לו לסמוך (פסוק כא) ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. אלא למדך מאיזו עילה קפץ הנחש עליהם, ראה אותם ערומים ועוסקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה: |
| cunning, more than all: Commensurate with its cunning and its greatness, was its downfall- [it was] cunning, more than all, [and it was] cursed, more than all. — [from Gen. Rabbah 19:1] |
|
ערום מכל: לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו, ערום מכל, ארור מכל: |
| Did…indeed say, etc.: Did He say to you, “You shall not eat of any, etc.?” Even though he saw them eating of the other fruits, he spoke to her at length in order that she answer him and come to speak of that tree. — [from Pirkei d’Rabbi Eliezer , ed. Horowitz, ch. 13; Avoth d’Rabbi Nathan , ch. 1] |
|
אף כי אמר וגו': שמא אמר לכם לא תאכלו מכל וגו' - ואף על פי שראה אותם אוכלים משאר פירות, הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ: |
|
| 2. And the woman said to the serpent, "Of the fruit of the trees of the garden we may eat. |
|
ב. וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ הַגָּן נֹאכֵל: |
| 3. But of the fruit of the tree that is in the midst of the garden, God said, "You shall not eat of it, and you shall not touch it, lest you die.'" |
|
ג. וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱ־לֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן: |
| and you shall not touch it: She added to the command; therefore, she came to diminish it. That is what is stated (Prov. 30:6): “Do not add to His words.” - [from Sanh. 29a] |
|
ולא תגעו בו: הוסיפה על הצווי, לפיכך באה לידי גרעון, הוא שנאמר (משלי ל ו) אל תוסף על דבריו: |
|
| 4. And the serpent said to the woman, "You will surely not die. |
|
ד. וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל הָאִשָּׁה לֹא מוֹת תְּמֻתוּן: |
| You will surely not die: He pushed her until she touched it. He said to her, “Just as there is no death in touching, so is there no death in eating” (Gen. Rabbah 19:3). |
|
לא מות תמתון: דחפה עד שנגעה בו, אמר לה כשם שאין מיתה בנגיעה כך אין מיתה באכילה: |
|
| 5. For God knows that on the day that you eat thereof, your eyes will be opened, and you will be like angels, knowing good and evil." |
|
ה. כִּי יֹדֵעַ אֱ־לֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע: |
| For God knows: Every craftsman hates his fellow craftsmen. He [God] ate of the tree and created the world (Gen. Rabbah 19:4). |
|
כי יודע: כל אומן שונא את בני אומנתו, מן העץ אכל וברא את העולם: |
| and you will be like angels: Creators of worlds. — [from Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 13] |
|
והייתם כא-להים: יוצרי עולמות: |
|
| 6. And the woman saw that the tree was good for food and that it was a delight to the eyes, and the tree was desirable to make one wise; so she took of its fruit, and she ate, and she gave also to her husband with her, and he ate. |
|
ו. וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: |
| And the woman saw: She understood the words of the serpent and they appealed to her; so she believed him (Gen. Rabbah 19:4). |
|
ותרא האשה: ראתה דבריו של נחש והנאו לה והאמינתו: |
| that the tree was good: to [cause them to] be like angels. |
|
כי טוב העץ: להיות כא-להים: |
| and that it was a delight to the eyes: As he had said to her, “and your eyes will be opened.” |
|
וכי תאוה הוא לעינים: כמו שאמר לה ונפקחו עיניכם: |
| and that the tree was desirable to make one wise: As he said to her, “knowing good and evil.” |
|
ונחמד להשכיל: כמו שאמר לה יודעי טוב ורע: |
| and she gave also to her husband: lest she die and he live and marry someone else. — [from Pirkei d’Rabbi Eliezer , ch. 13] |
|
ותתן גם לאשה עמה: שלא תמות היא ויחיה הוא, וישא אשה אחרת: |
| also: to include the cattle and beasts - [from Gen. Rabbah 19:5]. |
|
גם: לרבות כל בהמה וחיה: |
|
| 7. And the eyes of both of them were opened, and they knew that they were naked, and they sewed fig leaves and made themselves girdles. |
|
ז. וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת: |
| And…were opened: Scripture is referring to wisdom, and not to actual vision, and the end of the verse proves this. — [from Gen. Rabbah 19:7] |
|
ותפקחנה עיני שניהם: לענין החכמה דבר הכתוב ולא לענין ראיה ממש, וסוף המקרא מוכיח: |
| and they knew that they were naked: Even a blind man knows when he is naked! What then is the meaning of “and they knew that they were naked” ? They had one commandment in their possession, and they became denuded of it. |
|
וידעו כי ערומים הם: אף הסומא יודע כשהוא ערום, אלא מהו וידעו כי עירומים הם, מצוה אחת היתה בידם ונתערטלו הימנה: |
| fig leaves: That is the tree of which they had eaten. With that which they had sinned, they were rectified, but the other trees prevented them from taking their leaves. — [from Ber. 40a, Sanh. 70b] Now why was the tree not identified? Because the Holy One, blessed be He, does not wish to grieve any creature, so that [others] should not put it to shame and say, “This is [the tree] because of which the world suffered.” (Midrash of Rabbi Tanchuma, Vayera 14, Buber 32). |
|
עלה תאנה: הוא העץ שאכלו ממנו, בדבר שנתקלקלו בו נתקנו, אבל שאר העצים מנעום מליטול עליהם. ומפני מה לא נתפרסם העץ, שאין הקב"ה חפץ להונות בריה, שלא יכלימוהו ויאמרו זהו שלקה העולם על ידו. מדרש רבי תנחומא (וירא יד): |
|
| 8. And they heard the voice of the Lord God going in the garden to the direction of the sun, and the man and his wife hid from before the Lord God in the midst of the trees of the garden. |
|
ח. וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן: |
| And they heard: There are many Aggadic midrashim, and our Sages already arranged them in their proper order in Genesis Rabbah and in other midrashim, but I have come only [to teach] the simple meaning of the Scripture and such Aggadah that clarifies the words of the verses, each word in its proper way. |
|
וישמעו: יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (יט ו) ובשאר מדרשות ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא ולאגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו: |
| And they heard: What did they hear? They heard the voice of the Holy One, blessed be He, which was going in the garden. — [from Gen. Rabbah 19:7] |
|
וישמעו: מה שמעו, שמעו את קול הקב"ה שהיה מתהלך בגן: |
| to the direction of the sun: To that direction in which the sun sets, and this is the west, for toward evening, the sun is in the west, and they sinned in the tenth [hour]. — [from Gen. Rabbah 19:8, Sanh. 38b] |
|
לרוח היום: לאותו רוח שהשמש באה משם וזו היא מערבית, שלפנות ערב חמה במערב, והם סרחו בעשירית: |
|
| 9. And the Lord God called to man, and He said to him, "Where are you?" |
|
ט. וַיִּקְרָא יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים אֶל הָאָדָם וַיֹּאמֶר לוֹ אַיֶּכָּה: |
| Where are you: He knew where he was, but [He asked him this] in order to enter into conversation with him, lest he be frightened to answer if He should punish him suddenly (Tanchuma Tazria 9). So with Cain, He said to him (below 4:9): “Where is your brother Abel?” And so with Balaam (Num. 22:9): “Who are these men with you?” for the purpose of entering a conversation with them, and so with Hezekiah, in regard to the emissaries of Merodach Baladan (Isa. 39:3) (Gen. Rabbah 19:11). |
|
איכה: יודע היה היכן הוא, אלא ליכנס עמו בדברים, שלא יהא נבהל להשיב אם יענישהו פתאום. וכן בקין (בראשית ד ט) אמר לו אי הבל אחיך, וכן בבלעם (במדבר כב ט) מי האנשים האלה עמך, ליכנס עמהם בדברים, וכן בחזקיה בשלוחי (אויל) מרודך בלאדן (ישעיה לט א): |
|
| 10. And he said, "I heard Your voice in the garden, and I was afraid because I am naked; so I hid." |
|
י. וַיֹּאמֶר אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא: |
| 11. And He said, "Who told you that you are naked? Have you eaten from the tree of which I commanded you not to eat?" |
|
יא. וַיֹּאמֶר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירֹם אָתָּה הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ: |
| Who told you: From where do you know what shame there is in standing naked? |
|
מי הגיד לך: מאין לך לדעת מה בשת יש בעומד ערום: |
| from the tree?: Heb. הִמִן. This is in the interrogative sense. |
|
המן העץ: בתמיה: |
|
| 12. And the man said, "The woman whom You gave [to be] with me she gave me of the tree; so I ate." |
|
יב. וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ וָאֹכֵל: |
| whom You gave [to be] with me: Here he [Adam] showed his ingratitude. — [from Avodah Zarah 5b] |
|
אשר נתת עמדי: כאן כפר בטובה: |
|
| 13. And the Lord God said to the woman, "What is this that you have done?" And the woman said, "The serpent enticed me, and I ate." |
|
יג. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל: |
| enticed me: Heb. הִשִׁיאַנִי deceived me, like (II Chron. 32:15):“Let Hezekiah not deceive (יַשִּׁיא) you.” - [from Gen. Rabbah 19:2] |
|
השיאני: הטעני כמו (דה"י ב' לב טו) אל ישיא אתכם חזקיהו: |
|
| 14. And the Lord God said to the serpent, "Because you have done this, cursed be you more than all the cattle and more than all the beasts of the field; you shall walk on your belly, and you shall eat dust all the days of your life. |
|
יד. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ: |
| Because you have done this: From here [we learn] that we may not intercede in favor of one who entices people [to idolatry], for had He asked him, “Why did you do this?” he could have answered, “The words of the master and the words of the pupil-whose words do we obey?” [i.e., Adam and Eve should have obeyed God rather than the serpent!]- [from Sanh. 29a] |
|
כי עשית זאת: מכאן שאין מהפכים בזכותו של מסית, שאילו שאלו למה עשית זאת, היה לו להשיב דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין: |
| more than all the cattle and more than all the beasts of the field: If he was cursed more than the cattle [whose gestation period is long], he was surely cursed more than the beasts [whose gestation period is comparatively shorter]. Our Rabbis established this midrash in Tractate Bechoroth (8a) to teach that the gestation period of a serpent is seven years. |
|
מכל הבהמה ומכל חית השדה: אם מבהמה נתקלל מחיה לא כל שכן, העמידו רבותינו מדרש זה במסכת בכורות (דף ח א) ללמד שימי עיבורו של נחש שבע שנים: |
| you shall walk on your belly: It had legs, but they were cut off. — [from Gen. Rabbah 20:5] |
|
על גחונך תלך: רגלים היו לו ונקצצו: |
|
| 15. And I shall place hatred between you and between the woman, and between your seed and between her seed. He will crush your head, and you will bite his heel." |
|
טו. וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב: |
| And I shall place hatred: You intended that the man should die when he would eat first, and you would marry Eve, and you came to Eve first only because women are easily enticed, and they know how to entice their husbands. Therefore,“I shall place hatred.” |
|
ואיבה אשית: אתה לא נתכוונת אלא שימות אדם כשיאכל הוא תחלה ותשא את חוה, ולא באת לדבר אל חוה תחלה אלא לפי שהנשים קלות להתפתות ויודעות לפתות את בעליהן, לפיכך ואיבה אשית: |
| He will crush your head: יְשׁוּפ ְרֹאשׁ lit. he will crush you the head. He will crush you, like (Deut. 9:21):“And I crushed it,” which is translated by the Targum as וְשָׁפִית יָתֵיהּ |
|
ישופך: יכתתך, כמו (דברים ט כא) ואכות אותו, ותרגומו ושפית יתיה: |
| and you will bite his heel: Heb. שׁוּפֶנוּ. You will not stand upright and you will bite him on the heel, and even from there you will kill him. The expression תְשׁוּפֶנוּ is like (Isa. 40:24):“He blew (נָשַׁף) on them.” When a snake comes to bite, it blows with a sort of hiss, and since the two expressions coincide [i.e., they sound alike], Scripture used the expression of נְשִׁיפָה in both of cases. |
|
ואתה תשופנו עקב: לא יהא לך קומה ותשכנו בעקבו, ואף משם תמיתנו. ולשון תשופנו כמו (ישעיה מ כד) נשף בהם, כשהנחש בא לנשוך הוא נושף כמין שריקה, ולפי שהלשון נופל על הלשון כתב לשון נשיפה בשניהם: |
|
| 16. To the woman He said, "I shall surely increase your sorrow and your pregnancy; in pain you shall bear children. And to your husband will be your desire, and he will rule over you." |
|
טז. אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ: |
| your sorrow: This refers to the pain of child rearing. — [from Eruv. 109b] |
|
עצבונך: זה צער גידול בנים: |
| and your pregnancy: This refers to the pain of pregnancy. — [from above source] |
|
והרנך: זה צער העבור: |
| in pain you shall bear children: This refers to the pain of childbirth. — [from Gen. Rabbah 20:6] |
|
בעצב תלדי בנים: זה צער הלידה: |
| And to your husband will be your desire: for intimacy, but, nevertheless, you will not have the audacity to demand it of him with your mouth, but he will rule over you. Everything is from him and not from you. — [from Eruv. ad loc.] |
|
ואל אשך תשוקתך: לתשמיש ואף על פי כן אין לך מצח לתובעו בפה אלא הוא ימשול בך, הכל ממנו ולא ממך: |
| your desire: Heb. תְּשׁוּקָתֵ, your desire, like: (Ps. 107:9):“a yearning (שׁוֹקֵקָה) soul.” - [after Targum Onkelos] |
|
תשוקתך: תאותך, כמו (ישעיה כט ח) ונפשו שוקקה: |
|
| 17. And to man He said, "Because you listened to your wife, and you ate from the tree from which I commanded you saying, 'You shall not eat of it,' cursed be the ground for your sake; with toil shall you eat of it all the days of your life. |
|
יז. וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: |
| cursed be the ground for your sake: It will bring up cursed things for you, such as flies, fleas, and ants. This can be compared to one who falls into evil ways, and people curse the breasts from which he suckled. — [from Gen. Rabbah 20: 8] |
|
ארורה האדמה בעבורך: מעלה לך דברים ארורים כגון זבובים ופרעושים ונמלים, משל ליוצא לתרבות רעה והבריות מקללות שדים שינק מהם: |
|
| 18. And it will cause thorns and thistles to grow for you, and you shall eat the herbs of the field. |
|
יח. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: |
| And it will cause thorns and thistles to grow for you: The earth-when you sow it with various species of seeds-will sprout thorns and thistles, artichokes and cardoons, which are edible only after preparation. — [from Gen. Rabbah 20:10. See also Beizah 34a] |
|
וקוץ ודרדר תצמיח לך: הארץ כשתזרענה מיני זרעים תצמיח קוץ ודרדר קונדס ועכביות, והן נאכלים על ידי תקון: |
| “and you shall eat the herbs of the field”: Now what [kind of] curse is this? Was it not said to him in the blessing (above 1:29): “Behold I have given you every seed-bearing herb, etc? But what is stated here [refers to] the beginning of the section: ”Cursed be the ground for your sake; with toil shall you eat of it,“ and after the toil, ”And it will cause thorns and thistles to grow for you." When you sow it with legumes or garden vegetables, it will cause thorns and thistles and other grasses of the field, to grow for you, and you shall have no choice but to eat them. |
|
ואכלת את עשב השדה: ומה קללה היא זו, והלא בברכה נאמר לו (לעיל א כט) הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע וגו'. אלא מה אמור כאן בראש הענין (פסוק יז) ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה, ואחר העצבון וקוץ ודרדר תצמיח לך, כשתזרענה קטניות או ירקות גנה היא תצמיח לך קוצים ודרדרים ושאר עשבי שדה, ועל כרחך תאכלם: |
|
| 19. With the sweat of your face you shall eat bread, until you return to the ground, for you were taken therefrom, for dust you are, and to dust you will return." |
|
יט. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב: |
| With the sweat of your face: After you toil with it very much. — [Mid. Tadshei, Otzar Midrashim] |
|
בזעת אפיך: לאחר שתטרח בו הרבה: |
|
| 20. And the man named his wife Eve, because she was the mother of all life. |
|
כ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי: |
| And the man named: Scripture returns to its previous topic (2:20): “And the man named,” and it interrupted only to teach you that through the giving of names, Eve was mated to him, as it is written (above 2:20): “but for man, he did not find a helpmate opposite him.” Therefore, (ibid. 21): “And He caused a deep sleep to fall,” and since Scripture wrote, (ibid. 24):“And they were naked,” it juxtaposed the section of the serpent, to let you know that because he saw her naked and saw them engaging in intercourse, he desired her and came upon them with a design and with guile. |
|
ויקרא האדם: חזר הכתוב לענינו הראשון ויקרא האדם שמות, ולא הפסיק אלא ללמדך שעל ידי קריאת שמות נזדווגה לו חוה, כמו שכתוב (לעיל ב כ) ולאדם לא מצא עזר כנגדו, לפיכך ויפל תרדמה, ועל ידי שכתב (שם פסוק כה) ויהיו שניהם ערומים, סמך לו פרשת הנחש, להודיעך שמתוך שראה ערותה וראה אותם עסוקים בתשמיש נתאוה לה ובא עליהם במחשבה ובמרמה: |
| Eve: Heb. חַוָּה. This coincides with the expression of חַיָה, living, because she gives life to her offspring, as you say, (Ecc. 2:22):“For what does a man have (הֹוֶה) ?” with the expression“being” (הֹוֶה) . [i.e., The “vav” and the “yud” are interchangeable.] |
|
חוה: נופל על לשון חיה, שמחיה את ולדותיה, כאשר תאמר (קהלת ב כב) מה הוה לאדם, בלשון היה: |
|
| 21. And the Lord God made for Adam and for his wife shirts of skin, and He dressed them. |
|
כא. וַיַּעַשׂ יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם: |
| shirts of skin: Some Aggadic works say that they were as smooth as fingernails, fastened over their skin (Gen. Rabbah 20:12), and others say that they were a material that comes from the skin, like the wool of rabbits, which is soft and warm, and He made them shirts from it (Gen. Rabbah ad loc., Sotah 14a). |
|
כתנות עור: יש דברי אגדה אומרים חלקים כצפורן היו מדובקים על עורן. ויש אומרים דבר הבא מן העור, כגון צמר הארנבים שהוא רך וחם ועשה להם כתנות ממנו: |
|
| 22. Now the Lord God said, "Behold man has become like one of us, having the ability of knowing good and evil, and now, lest he stretch forth his hand and take also from the Tree of Life and eat and live forever." |
|
כב. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם: |
| has become like one of us, having the ability: He is unique among the earthly beings, just as I am unique among the heavenly beings, and what is his uniqueness? To know good and evil, unlike the cattle and the beasts. — [from Targum Jonathan, Gen. Rabbah 21:5] |
|
היה כאחד ממנו: הרי הוא יחיד בתחתונים כמו שאני יחיד בעליונים, ומה היא יחידתו, לדעת טוב ורע ומה שאין כן בבהמה ובחיה: |
| and now, lest he stretch forth his hand, etc.: And if he were to live forever, he would be likely to mislead people to follow him and to say that he too is a deity (Gen. Rabbah 9:5). There are also Aggadic midrashim, but they cannot be reconciled with the simple meaning. |
|
ועתה פן ישלח ידו: ומשיחיה לעולם הרי הוא קרוב להטעות הבריות אחריו ולומר אף הוא אלוה. ויש מדרשי אגדה, אבל אין מיושבין על פשוטו: |
|
| 23. And the Lord God sent him out of the Garden of Eden, to till the soil, whence he had been taken. |
|
כג. וַיְשַׁלְּחֵהוּ יְ־הֹוָ־ה אֱ־לֹהִים מִגַּן עֵדֶן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם: |
| 24. And He drove the man out, and He stationed from the east of the Garden of Eden the cherubim and the blade of the revolving sword, to guard the way to the Tree of Life. |
|
כד. וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים: |
| east of the Garden of Eden: in the east of the Garden of Eden, outside the garden. — [from Gen. Rabbah 21:9] |
|
מקדם לגן עדן: במזרחו של גן עדן, חוץ לגן: |
| the cherubim: Angels of destruction. — [from Exod. Rabbah 9:11] |
|
את הכרובים: מלאכי חבלה: |
| the revolving sword: It had a blade to frighten him from re-entering the garden. The Targum of לַהַט is שְׁנַן, like,“He drew the blade (שְׁנָנָא)” in Sanhedrin (82a), and in Old French it is lame. There are Aggadic midrashim, but I have come only to interpret its simple meaning. |
|
החרב המתהפכת: ולה להט לאיים עליו מליכנס עוד לגן. תרגום של להט שנן, והוא כמו שלף שננא, ובלשון לע"ז למ"א [להב]. ומדרש אגדה יש, ואני איני בא אלא לפשוטו: |