| 1. The Lord said to Moses, "See! I have made you a lord over Pharaoh, and Aaron, your brother, will be your speaker. |
|
א. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱ־לֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ: |
| I have made you a lord over Pharaoh: Heb. אֱלֹהִים, a judge and a chastiser, to chastise him with plagues and torments. — [from Onkelos and Tanchuma, Va’era 9] |
|
נתתיך א-להים לפרעה: שופט ורודה לרדותו במכות ויסורין: |
| will be your speaker: Heb. נְבִיאֶ, as the Targum renders: מְתוּרְגְמָנָ, your interpreter. Every expression of נְבוּאָה (prophecy) denotes a man who publicly announces to the people words of reproof. It is derived from the root of “I create the speech (נִיב) of the lips” (Isa. 57:19); “speaks (יָנוּב) wisdom” (Prov. 10:31); “And he (Samuel) finished prophesying (מֵהִתְנַבוּת) ” (I Sam. 10:13). In Old French this is called predi(je) ir, advocate. — [based on Onkelos] |
|
יהיה נביאך: כתרגומו מתורגמנך, וכן כל לשון נבואה אדם המכריז ומשמיע לעם דברי תוכחות, והוא מגזרת (ישעיה נז יט) ניב שפתים, (משלי י לא) ינוב חכמה, ויכל מהתנבות דשמואל (א' י יג). ובלעז קוראין לו פרקייר"א [מליץ ומטיף]: |
|
| 2. You shall speak all that I command you, and Aaron, your brother, shall speak to Pharaoh, that he let the children of Israel out of his land. |
|
ב. אַתָּה תְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָּ וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יְדַבֵּר אֶל פַּרְעֹה וְשִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצוֹ: |
| You shall speak: once every message, as you have heard it from My mouth, and Aaron, your brother, will interpret it and explain it in Pharaoh’s ears. — [from Tanchuma, Va’era 10] |
|
אתה תדבר: פעם אחת כל שליחות ושליחות כפי ששמעתו מפי, ואהרן אחיך ימליצנו ויטעימנו באזני פרעה: |
|
| 3. But I will harden Pharaoh's heart, and I will increase My signs and My wonders in the land of Egypt. |
|
ג. וַאֲנִי אַקְשֶׁה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְהִרְבֵּיתִי אֶת אֹתֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: |
| But I will harden: Since he [Pharaoh] behaved wickedly and defied Me, and I know full well that there is no delight among the nations to make a wholehearted attempt to repent, it is better for Me that his heart be hardened, so that [I can] increase My signs and My wonders in him, and you will recognize My mighty deeds, and so is the custom of the Holy One, blessed be He. He brings retribution on the nations so that Israel should hear and fear, as it is said: “I have cut off nations; their towers have become desolate… I said, ‘Surely you will fear Me, you will accept reproof’” (Zeph. 3:6, 7). Nevertheless, in the first five plagues, it does not say, “And the Lord strengthened Pharaoh’s heart,” but “Pharaoh’s heart remained steadfast.” -[from Exod. Rabbah 13:3, 11:6; Tanchuma Buber, Va’era 22; Yeb. 63a] |
|
ואני אקשה: מאחר שהרשיע והתריס כנגדי, וגלוי לפני שאין נחת רוח באומות עובדי עבודה זרה לתת לב שלם לשוב, טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי ותכירו אתם את גבורותי. וכן מדתו של הקב"ה מביא פורענות על האומות עובדי עבודה זרה כדי שישמעו ישראל וייראו, שנאמר (צפניה ג ו) הכרתי גוים נשמו פנותם וגו', (שם ז) אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר ויחזק ה' את לב פרעה, אלא ויחזק לב פרעה: |
|
| 4. But Pharaoh will not hearken to you, and I will lay My hand upon the Egyptians, and I will take My legions, My people, the children of Israel, out of Egypt with great judgments. |
|
ד. וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵכֶם פַּרְעֹה וְנָתַתִּי אֶת יָדִי בְּמִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם בִּשְׁפָטִים גְּדֹלִים: |
| 5. And the Egyptians shall know that I am the Lord when I stretch forth My hand over Egypt, and I will take the children of Israel out of their midst." |
|
ה. וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְ־הֹוָ־ה בִּנְטֹתִי אֶת יָדִי עַל מִצְרָיִם וְהוֹצֵאתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם: |
| My hand: A real hand, to strike them. I |
|
את ידי: יד ממש להכות בהם: |
|
| 6. Moses and Aaron did; as the Lord commanded them, so they did. |
|
ו. וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה אֹתָם כֵּן עָשׂוּ: |
| 7. And Moses was eighty years old, and Aaron was eighty three years old when they spoke to Pharaoh. |
|
ז. וּמֹשֶׁה בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְאַהֲרֹן בֶּן שָׁלֹשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה בְּדַבְּרָם אֶל פַּרְעֹה: |
| 8. The Lord spoke to Moses and Aaron, saying, |
|
ח. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: |
| 9. "When Pharaoh speaks to you, saying, 'Provide a sign for yourselves,' you shall say to Aaron, 'Take your staff, [and] cast [it] before Pharaoh; it will become a serpent.' " |
|
ט. כִּי יְדַבֵּר אֲלֵכֶם פַּרְעֹה לֵאמֹר תְּנוּ לָכֶם מוֹפֵת וְאָמַרְתָּ אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת מַטְּךָ וְהַשְׁלֵךְ לִפְנֵי פַרְעֹה יְהִי לְתַנִּין: |
| a sign: Heb. מוֹפֵת, a sign to make [it] known that there is power in the One who is sending you. — [from Onkelos] |
|
מופת: אות להודיע שיש צרוך במי ששולח אתכם: |
| a serpent: Heb. תלְתַנִין, a serpent. |
|
לתנין: נחש: |
|
| 10. [Thereupon,] Moses and Aaron came to Pharaoh, and they did so, as the Lord had commanded; Aaron cast his staff before Pharaoh and before his servants, and it became a serpent. |
|
י. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיַּעֲשׂוּ כֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין: |
| 11. [Then,] Pharaoh too summoned the wise men and the magicians, and the necromancers of Egypt also did likewise with their magic. |
|
יא. וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן: |
| with their magic: Heb. בְּלַהִטֵיהֶם [Onkelos renders בְּלַחֲשֵהון], [meaning] with their incantations. It [the word בְּלַהִטֵיהֶם has no similarity in the [rest of] Scripture. It may, however, be compared to “the blade of (לַהַט) the revolving sword” (Gen. 3:24), which seemed to be revolving because of a magic spell. |
|
בלהטיהם: בלחשיהון ואין לו דמיון במקרא, ויש לדמות לו (בראשית ג כב) להט החרב המתהפכת, דומה שהיא מתהפכת על ידי לחש: |
|
| 12. Each one of them cast down his staff, and they became serpents; but Aaron's staff swallowed their staffs. |
|
יב. וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם: |
| but Aaron’s staff swallowed their staffs: After it had again become a staff, it swallowed them all. — [from Shab. 97a] |
|
ויבלע מטה אהרן: מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן: |
|
| 13. But Pharaoh's heart remained steadfast, and he did not hearken to them, as the Lord had spoken. |
|
יג. וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה: |
| 14. The Lord said to Moses, "Pharaoh's heart is heavy; he has refused to let the people out. |
|
יד. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה כָּבֵד לֵב פַּרְעֹה מֵאֵן לְשַׁלַּח הָעָם: |
| is heavy: Heb. כָּבֵד. Its Aramaic translation is יַקִיר [heavy], and not אִתְיַקַר [has become heavy], because it is the name of a thing [an adjective and not a verb], as in for the matter is too heavy (כָבֵד) for you (Exod. 18:18). |
|
כבד: תרגומו יקיר, ולא אתיקר, מפני שהוא שם דבר, כמו (שמות יח יח) כי כבד ממך הדבר: |
|
| 15. Go to Pharaoh in the morning; behold, he is going forth to the water, and you shall stand opposite him on the bank of the Nile, and the staff that was turned into a serpent you shall take in your hand. |
|
טו. לֵךְ אֶל פַּרְעֹה בַּבֹּקֶר הִנֵּה יֹצֵא הַמַּיְמָה וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר וְהַמַּטֶּה אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְנָחָשׁ תִּקַּח בְּיָדֶךָ: |
| behold, he is going forth to the water: to relieve himself, for he had deified himself and said that he did not need to relieve himself; so, early in the morning he went out to the Nile and there he would perform his needs. — [from Mid. Tanchuma, Va’era 14; Exod. Rabbah 9:8] |
|
הנה יצא המימה: לנקביו, שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו: |
|
| 16. And you shall say to him, 'The Lord God of the Hebrews sent me to you, saying, "Send forth My people, so that they may serve Me in the desert," but behold, until now, you have not hearkened. |
|
טז. וְאָמַרְתָּ אֵלָיו יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ לֵאמֹר שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה: |
| until now: Heb. עַד-כֹּה, [meaning] until now [Onkelos]. Its midrashic interpretation is: Until you hear from me [the announcement of] the plague of the firstborn, which I will introduce with “So (כֹּה said the Lord, ‘When the night divides…’” (Exod. 11: 4). — [from an unknown midrashic source] |
|
עד כה: עד הנה ומדרשו עד שתשמע ממני מכת בכורות, שאפתח בה בכה (יא ד) כה אמר ה' כחצות הלילה: |
|
| 17. So said the Lord, "With this you will know that I am the Lord." Behold, I will smite with the staff that is in my hand upon the water that is in the Nile, and it will turn to blood. |
|
יז. כֹּה אָמַר יְ־הֹוָ־ה בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי יְ־הֹוָ־ה הִנֵּה אָנֹכִי מַכֶּה בַּמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדִי עַל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר וְנֶהֶפְכוּ לְדָם: |
| and it will turn to blood: Since there is no rainfall in Egypt, and the Nile ascends and waters the land, so the Egyptians worship the Nile. He therefore smote their deity and afterwards He smote them. — [from Sifrei, Devarim 38; Exod. Rabbah 9:9; Tanchuma, Va’era 13] |
|
ונהפכו לדם: לפי שאין גשמים יורדים במצרים, ונילוס עולה ומשקה את הארץ, ומצרים עובדים לנילוס, לפיכך הלקה את יראתם ואחר כך הלקה אותם: |
|
| 18. And the fish that are in the Nile will die, and the Nile will become putrid, and the Egyptians will weary [in their efforts] to drink water from the Nile.' " |
|
יח. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר: |
| and the Egyptians will weary: Heb. וְנִלְאוּ [I.e., the Egyptians will become weary trying] to seek a remedy for the waters of the Nile so that it would be fit to drink. — [from Jonathan] |
|
ונלאו מצרים: לבקש רפואה למי היאור שיהיו ראוין לשתות: |
|
| 19. The Lord said to Moses, "Say to Aaron, 'Take your staff and stretch forth your hand over the waters of Egypt, over their rivers, over their canals, over their ponds, and over all their bodies of water, and they will become blood, and there will be blood throughout the entire land of Egypt, even in wood and in stone.' " |
|
יט. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל אַהֲרֹן קַח מַטְּךָ וּנְטֵה יָדְךָ עַל מֵימֵי מִצְרַיִם עַל נַהֲרֹתָם עַל יְאֹרֵיהֶם וְעַל אַגְמֵיהֶם וְעַל כָּל מִקְוֵה מֵימֵיהֶם וְיִהְיוּ דָם וְהָיָה דָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וּבָעֵצִים וּבָאֲבָנִים: |
| Say to Aaron: Since the Nile protected Moses when he was cast into it, it therefore was not smitten by him, neither with blood nor with frogs, but was smitten by Aaron. — [from Tanchuma, Va’era 14] |
|
אמר אל אהרן: לפי שהגין היאור על משה כשנשלך לתוכו, לפיכך לא לקה על ידו לא בדם ולא בצפרדעים, ולקה על ידי אהרן: |
| their rivers: They are the rivers that flow, like our rivers. |
|
נהרתם: הם נהרות המושכים כעין נהרות שלנו: |
| their canals: Heb. יְאֹרֵיהֶם. These are man-made pools and ditches, [extending] from the riverbank to the fields. [When] the waters of the Nile increase, it [the Nile] rises through the canals and irrigates the fields. — [from Othioth d’Rabbi Akiva |
|
יאריהם: הם בריכות ונגרים העשויות בידי אדם משפת הנהר לשדות, ונילוס מימיו מתברכים ועולה דרך היאורים ומשקה השדות: |
| their ponds: Water that does not spring [from beneath the ground] and does not flow [to any other place] but stands in one place. It is called estanc [in Old French], pond. |
|
אגמיהם: קבוצת מים שאינן נובעין ואינן מושכין, אלא עומדין במקום אחד, וקורין לו אישטנ"ק [אגם]: |
| throughout the entire land of Egypt: Even in the bathhouses, and in the bathtubs in the houses. |
|
בכל ארץ מצרים: אף במרחצאות ובאמבטאות שבבתים: |
| even in wood and in stone: Water in wooden vessels and in stone vessels. — [from Onkelos, Jonathan, Exod. Rabbah 9:11] |
|
ובעצים ובאבנים: מים שבכלי עץ ובכלי אבן: |
|
| 20. Moses and Aaron did so, as the Lord had commanded, and he raised the staff and struck the water that was in the Nile before the eyes of Pharaoh and before the eyes of his servants, and all the water that was in the Nile turned to blood. |
|
כ. וַיַּעֲשׂוּ כֵן מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם: |
| 21. And the fish that were in the Nile died, and the Nile became putrid; the Egyptians could not drink water from the Nile, and there was blood throughout the entire land of Egypt. |
|
כא. וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר מֵתָה וַיִּבְאַשׁ הַיְאֹר וְלֹא יָכְלוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר וַיְהִי הַדָּם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: |
| 22. And the necromancers of Egypt did likewise with their secret rites, and Pharaoh's heart was steadfast, and he did not heed them, as the Lord had spoken. |
|
כב. וַיַּעֲשׂוּ כֵן חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלָטֵיהֶם וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְ־הֹוָ־ה: |
| with their secret rites: Heb. בְּלָטֵיהֶם, an incantation which they uttered silently and in secret (בְּלָּט). [This follows Onkelos.] Our Rabbis, however, said: בְּלָטֵיהֶם means acts of demons. בְּלַהִטֵיהֶם means acts of magic. — [from Sanh. 67b] [See above commentary on verse 11.] |
|
בלטיהם: לחש שאומרין אותו בלט ובחשאי. ורבותינו אמרו בלטיהם מעשה שדים, בלהטיהם מעשה כשפים: |
| and Pharaoh’s heart was steadfast: saying, “You are doing this through sorcery. ‘You are bringing straw to Aphraim,’ a city that is full of straw. So too you bring magic to Egypt, which is [already] full of magic.” - from Exod. Rabbah 9:11, Men. 85a] |
|
ויחזק לב פרעה: לומר על ידי מכשפות אתם עושים כן, תבן אתם מכניסין לעפריים, עיר שכולה תבן, אף אתם מביאין מכשפות למצרים שכולה כשפים: |
|
| 23. Pharaoh turned and went home, and he paid no heed even to this. |
|
כג. וַיִּפֶן פַּרְעֹה וַיָּבֹא אֶל בֵּיתוֹ וְלֹא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת: |
| even to this: Neither to the sign of the staff that had turned into a serpent nor to this one of blood. |
|
גם לזאת: למופת המטה, שנהפך לתנין ולא לזה של דם: |
|
| 24. All the Egyptians dug around the Nile for water to drink because they could not drink from the water of the Nile. |
|
כד. וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר: |
| 25. Seven full days passed after the Lord had smitten the Nile. |
|
כה. וַיִּמָּלֵא שִׁבְעַת יָמִים אַחֲרֵי הַכּוֹת יְ־הֹוָ־ה אֶת הַיְאֹר: |
| Seven full days passed: Heb. וַיְּמָּלֵא, literally, seven days were filled. Since the word וַיְּמָּלֵא is singular, Rashi explains: The number of seven days that the Nile did not return to its original state [was filled], for the plague would be in effect for a quarter of a month, and for three quarters [of the month], he [Moses] would exhort and warn them. — [from Tanchuma, Va’era 13, Exod. Rabbah 9:12, as explained by Mizrachi and Gur Aryeh]. |
|
וימלא: מנין שבעת ימים, שלא שב היאור לקדמותו, שהיתה המכה משמשת רביע חדש ושלשה חלקים היה מעיד ומתרה בהם: |
|
| 26. The Lord said to Moses, "Come to Pharaoh and say to him, 'So said the Lord, "Let My people go, so that they may serve Me. |
|
כו. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְ־הֹוָ־ה שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי: |
| 27. But if you refuse to let [them] go, behold, I will smite all your borders with frogs. |
|
כז. וְאִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ הִנֵּה אָנֹכִי נֹגֵף אֶת כָּל גְּבוּלְךָ בַּצְפַרְדְּעִים: |
| But if you refuse: Heb. מָאֵן, [which means] and if you are a refuser. מָאֵן is like מְמָאֵן, refuses, but Scripture calls the person by his action, like “tranquil (שָׁלֵו) and still (וְשָׁקֵט) ” (see Job 16:12) 4; “sad and upset (וְזָעֵף)” (I Kings 20:43). |
|
ואם מאן אתה: ואם סרבן אתה. מאן כמו ממאן, מסרב, אלא כינה האדם על שם המפעל, כמו (איוב טז יב) שלו, (ירמיהו מח יא) ושקט, (מלכים א' כ מג) סר וזעף: |
| smite all your borders: Heb. נֹגֵף, [means] smite. Similarly every expression of מַגֵּפָה, plague, [also means a smiting,] “and they strike (וְנָגְפוּ) a pregnant woman” (Exod. 21:22), does not mean [striking to] death. Similarly “before your feet are dashed (יִתְנַגְּפוּ) ” (Jer. 13:16); “lest your foot be dashed (ךְתִּגֹּף) on a stone” (Ps. 91:12); “a stone upon which to dash oneself (נֶגֶף) ” (Isa. 8:14). |
|
נגף את כל גבולך: מכה, וכן כל לשון מגפה אינו לשון מיתה אלא לשון מכה, וכן (שמות כא כב) ונגפו אשה הרה, אינו לשון מיתה. וכן (ירמיהו יג טז) ובטרם יתנגפו רגליכם, (תהילים צא יב) פן תגוף באבן רגליך, (ישעיהו ח יד) ולאבן נגף: |
|
| 28. And the Nile will swarm with frogs, and they will go up and come into your house and into your bedroom and upon your bed and into the house of your servants and into your people, and into your ovens and into your kneading troughs; |
|
כח. וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים וְעָלוּ וּבָאוּ בְּבֵיתֶךָ וּבַחֲדַר מִשְׁכָּבְךָ וְעַל מִטָּתֶךָ וּבְבֵית עֲבָדֶיךָ וּבְעַמֶּךָ וּבְתַנּוּרֶיךָ וּבְמִשְׁאֲרוֹתֶיךָ: |
| and they will go up: from the Nile. |
|
ועלו: מן היאור: |
| into your house: and afterwards, into the house of your servants. He [Pharaoh] introduced the plan first, [as it is written:] “He said to his people…” (Exod. 1:9), and with him the retribution started. — [from Sotah 11a] |
|
בביתך: ואחר כך בבתי עבדיך. הוא התחיל בעצה תחלה (שמות א ט) ויאמר אל עמו, וממנו התחילה הפורענות: |
|
| 29. and into you and into your people and into all your servants, the frogs will ascend." ' " |
|
כט. וּבְכָה וּבְעַמְּךָ וּבְכָל עֲבָדֶיךָ יַעֲלוּ הַצְפַרְדְּעִים: |
| and into you and into your people and into all your servants: They [the frogs] would go into their intestines and croak. — [from Tanna d’vei Eliyahu, Seder Eliyahu Rabbah, ch. 7] |
|
ובכה ובעמך: בתוך מעיהם נכנסין ומקרקרין: |