| 1. The Lord said to Moses: "Come to Pharaoh, for I have hardened his heart and the heart of his servants, in order that I may place these signs of Mine in his midst, |
|
א. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ: |
| The Lord said to Moses: Come to Pharaoh: and warn him. |
|
ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה: והתרה בו: |
| that I may place: Heb. שִׁתִי, lit., My placing, that I may place. — [after the targumim] |
|
שתי: שימי שאשית אני: |
|
| 2. and in order that you tell into the ears of your son and your son's son how I made a mockery of the Egyptians, and [that you tell of] My signs that I placed in them, and you will know that I am the Lord." |
|
ב. וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְ־הֹוָ־ה: |
| I made a mockery: Heb. הִתְעַלַלְתִּי, I mocked, like “Because you mocked (הִתְעַלַלְתִּי) me” (Num. 22:29); “Will it not be just as He mocked (הִתְעַלֵל) them” (I Sam. 6:6), stated in regard to Egypt. It is not an expression meaning a “deed and acts (מַעִלָלִים),” however, for were that so, He would have written עוֹלַלְתִּי, like “and deal (וְעוֹלֵל) with them as You have dealt (עוֹלַלְתָּ) with me” (Lam. 1:22); “which has been dealt (עוֹלֵל) to me” (Lam. 1:12). |
|
התעללתי: שחקתי, כמו (במדבר כב כט) כי התעללת בי, (שמואל א' ו ו) הלא כאשר התעולל בהם, האמור במצרים. ואינו לשון פועל ומעללים, שאם כן היה לו לכתוב עוללתי, כמו (איכה א כב) ועולל למו כאשר עוללת לי, (שם כב) אשר עולל לי: |
|
| 3. So Moses and Aaron came to Pharaoh and said to him, "So said the Lord, the God of the Hebrews, How long will you refuse to humble yourself before Me? Let My people go, and they will worship Me. |
|
ג. וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו כֹּה אָמַר יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵי הָעִבְרִים עַד מָתַי מֵאַנְתָּ לֵעָנֹת מִפָּנָי שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי: |
| to humble yourself: Heb. לֵעָנֹת, as the Targum [Onkelos] renders, לְאִתְכְּנָעָא, and it is derived from עָנִי. You have refused to be humble and meek before Me. |
|
לענת: כתרגומו לאתכנעא, והוא מגזרת עני, מאנת להיות עני ושפל מפני: |
|
| 4. For if you refuse to let [them] go, behold, tomorrow I am going to bring locusts into your borders. |
|
ד. כִּי אִם מָאֵן אַתָּה לְשַׁלֵּחַ אֶת עַמִּי הִנְנִי מֵבִיא מָחָר אַרְבֶּה בִּגְבֻלֶךָ: |
| 5. And they will obscure the view of the earth, and no one will be able to see the earth, and they will eat the surviving remnant, which remains for you from the hail, and they will eat all your trees that grow out of the field. |
|
ה. וְכִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְלֹא יוּכַל לִרְאֹת אֶת הָאָרֶץ וְאָכַל אֶת יֶתֶר הַפְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת לָכֶם מִן הַבָּרָד וְאָכַל אֶת כָּל הָעֵץ הַצֹּמֵחַ לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה: |
| the view of the earth: Heb. עֵין הָאָרֶץ, the view of the earth. |
|
את עין הארץ: את מראה הארץ: |
| and no one will be able: Heb. יוּכַל lit., and will not be able. The seer [will not be able] to see the earth, but [the text] speaks briefly. |
|
ולא יוכל וגו': הרואה לראות את הארץ, ולשון קצרה דבר: |
|
| 6. And your houses and the houses of all your servants and the houses of all the Egyptians will be filled, which your fathers and your fathers' fathers did not see since the day they were on the earth until this day.' " [Therewith,] he turned and left Pharaoh. |
|
ו. וּמָלְאוּ בָתֶּיךָ וּבָתֵּי כָל עֲבָדֶיךָ וּבָתֵּי כָל מִצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֲבֹתֶיךָ וַאֲבוֹת אֲבֹתֶיךָ מִיּוֹם הֱיוֹתָם עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה וַיִּפֶן וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה: |
| 7. Pharaoh's servants said to him, "How long will this one be a stumbling block to us? Let the people go and they will worship their God. Don't you yet know that Egypt is lost?" |
|
ז. וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי פַרְעֹה אֵלָיו עַד מָתַי יִהְיֶה זֶה לָנוּ לְמוֹקֵשׁ שַׁלַּח אֶת הָאֲנָשִׁים וְיַעַבְדוּ אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיהֶם הֲטֶרֶם תֵּדַע כִּי אָבְדָה מִצְרָיִם: |
| Don’t you yet know: Heb. הִטֶרֶם תֵּדַע, do you not know yet that Egypt is lost?-[Rashi and Rashbam from targumim] |
|
הטרם תדע: העוד לא ידעת כי אבדה מצרים: |
|
| 8. [Thereupon,] Moses and Aaron were brought back to Pharaoh, and he said to them, "Go, worship the Lord your God. Who and who are going?" |
|
ח. וַיּוּשַׁב אֶת מֹשֶׁה וְאֶת אַהֲרֹן אֶל פַּרְעֹה וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם מִי וָמִי הַהֹלְכִים: |
| were brought back: They were brought back by a messenger, whom they [the Egyptians] sent after them, and they returned them to Pharaoh. |
|
ויושב: הושבו על ידי שליח ששלחו אחריהם והשיבום אל פרעה: |
|
| 9. Moses said, "With our youth and with our elders we will go, with our sons and with our daughters, with our flocks and with our cattle we will go, for it is a festival of the Lord to us." |
|
ט. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ נֵלֵךְ בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ בְּצֹאנֵנוּ וּבִבְקָרֵנוּ נֵלֵךְ כִּי חַג יְ־הֹוָ־ה לָנוּ: |
| 10. So he [Pharaoh] said to them, "So may the Lord be with you, just as I will let you and your young children out. See that evil is before your faces. |
|
י. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהִי כֵן יְ־הֹוָ־ה עִמָּכֶם כַּאֲשֶׁר אֲשַׁלַּח אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם רְאוּ כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם: |
| just as I will let you… out: and surely I will not let the flocks and the cattle out as you said. |
|
כאשר אשלח אתכם ואת טפכם: אף כי אשלח גם את הצאן ואת הבקר כאשר אמרתם: |
| See that evil is before your faces: [Understand this] as the Targum [Onkelos] renders it. I have [also] heard an Aggadic midrash, however [which explains the passage as follows]: There is a star named Ra’ah [i.e., רָעָה meaning evil]. Pharaoh said to them [Moses and Aaron], “With my astrology I see that star ascending toward you in the desert [where you would like to go], and that is a sign of blood and slaughter.” When the Israelites sinned with the calf, and the Holy One, blessed be He, sought to kill them, Moses said in his prayer, “Why should the Egyptians say, ‘With Ra’ah He took them out…?’” (Exod. 32:12) This is what he [Pharaoh] said to them, “See that Ra’ah [evil] is opposite your faces,” [implying that their blood would be shed in the desert]. Immediately, “The Lord repented of the Ra’ah [the sign of the star]” (Exod. 32:14), and He turned the bloodshed [symbolized by this star] into the blood of the circumcision, for Joshua [in fact] circumcised them. This is the meaning of what is said: “This day I have rolled away the reproach of the Egyptians from you” (Josh. 5:9), for they were saying to you, “We see blood over you in the desert.” -[from Midrash Shir Hashirim, Wertheimer 1:2] |
|
ראו כי רעה נגד פניכם: כתרגומו. ומדרש אגדה שמעתי כוכב אחד יש ששמו רעה. אמר להם פרעה רואה אני באיצטגנינות שלי אותו כוכב עולה לקראתכם במדבר, והוא סימן דם והריגה וכשחטאו ישראל בעגל ובקש הקב"ה להרגם אמר משה בתפלתו (שמות לב יב) למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם, זו היא שאמר להם ראו כי רעה נגד פניכם, מיד (שם יד) וינחם ה' על הרעה והפך את הדם לדם מילה, שמל יהושע אותם, וזהו שנאמר (יהושע ה ט) היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם, שהיו אומרים לכם דם אנו רואין עליכם במדבר: |
|
| 11. Not so; let the men go now and worship the Lord, for that is what you request." And he chased them out from before Pharaoh. |
|
יא. לֹא כֵן לְכוּ נָא הַגְּבָרִים וְעִבְדוּ אֶת יְ־הֹוָ־ה כִּי אֹתָהּ אַתֶּם מְבַקְשִׁים וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה: |
| Not so: as you have said [that you want] to take the young children with you, but let the men go and worship the Lord. — [from Jonathan] |
|
לא כן: כאשר אמרתם להוליך הטף עמכם אלא לכו נא הגברים ועבדו את ה': |
| for that is what you request: ([meaning] that worship) you have requested until now, [telling me,] “Let us offer and sacrifice to our God” (Exod. 5:8), and young children do not usually offer up sacrifices. — [from Exod. Rabbah 13:5] |
|
כי אתה אתם מבקשים: כי אותה בקשתם עד הנה (שמות ה ח) נזבחה לאלהינו, ואין דרך הטף לזבוח: |
| And he chased them out: This is elliptical, for it does not specify who the chaser was. |
|
ויגרש אתם: הרי זה לשון קצר ולא פירש מי המגרש: |
|
| 12. The Lord said to Moses, "Stretch forth your hand over the land of Egypt for the locusts, and they will ascend over the land of Egypt, and they will eat all the vegetation of the earth, all that the hail has left over." |
|
יב. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד: |
| for the locusts: For the plague of the locusts. |
|
בארבה: בשביל מכת הארבה: |
|
| 13. So Moses stretched forth his staff over the land of Egypt, and the Lord led an east wind in the land all that day and all the night. [By the time] it was morning, the east wind had borne the locusts. |
|
יג. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַי־הֹוָ־ה נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה: |
| the east wind: The east wind bore the locusts because it [the east wind] came opposite it [the locust swarm], for Egypt is southwest [of Israel], as is explained elsewhere (Num. 34:3).] |
|
ורוח הקדים: רוח מזרחית נשא את הארבה, לפי שבא כנגדו שמצרים בדרומית מערבית היתה, כמו שמפורש במקום אחר: |
|
| 14. The locusts ascended over the entire land of Egypt, and they alighted within all the border[s] of Egypt, very severe; before them, there was never such a locust [plague], and after it, there will never be one like it. |
|
יד. וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן: |
| and after it, there will never be one like it: And the one [the locust plague] that took place in the days of Joel, about which it is said: “the like of which has never been” (Joel 2:2), [from which] we learn that it was more severe than that of [the plague in the days of] Moses-namely because that one was [composed] of many species [of locusts] that were together: arbeh, yelek, chasil, [and] gazam; but [the locust plague] of Moses consisted of only one species [the arbeh], and its equal never was and never will be. |
|
ואחריו לא יהיה כן: ואותו שהיה בימי יואל, שנאמר (יואל ב ב) כמוהו לא נהיה מן העולם, למדנו שהיה כבד משל משה כי אותו של יואל היה על ידי מינין הרבה, שהיו יחד ארבה ילק חסיל גזם, אבל של משה לא היה אלא של מין אחד, וכמוהו לא היה ולא יהיה: |
|
| 15. They obscured the view of all the earth, and the earth became darkened, and they ate all the vegetation of the earth and all the fruits of the trees, which the hail had left over, and no greenery was left in the trees or in the vegetation of the field[s] throughout the entire land of Egypt. |
|
טו. וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ וַתֶּחְשַׁךְ הָאָרֶץ וַיֹּאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ וְאֵת כָּל פְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר הוֹתִיר הַבָּרָד וְלֹא נוֹתַר כָּל יֶרֶק בָּעֵץ וּבְעֵשֶׂב הַשָּׂדֶה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם: |
| no greenery: Heb. יֶרֶק, green leaf, verdure in French. |
|
כל ירק: עלה ירוק וירדור"א בלעז [ירק]: |
|
| 16. Pharaoh hastened to summon Moses and Aaron, and he said, "I have sinned against the Lord your God and against you. |
|
טז. וַיְמַהֵר פַּרְעֹה לִקְרֹא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן וַיֹּאמֶר חָטָאתִי לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם וְלָכֶם: |
| 17. But now, forgive now my sin only this time and entreat the Lord your God, and let Him remove from me just this death." |
|
יז. וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת הַמָּוֶת הַזֶּה: |
| 18. So he [Moses] left Pharaoh and entreated the Lord, |
|
יח. וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל יְ־הֹוָ־ה: |
| 19. and the Lord reversed a very strong west wind, and it picked up the locusts and thrust them into the Red Sea. Not one locust remained within all the border[s] of Egypt. |
|
יט. וַיַּהֲפֹךְ יְ־הֹוָ־ה רוּחַ יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם: |
| west wind: Heb. רוּחַ-יָם, a west wind. — [from targumim] |
|
רוח ים: רוח מערבי: |
| into the Red Sea: I believe that the Red Sea was partly in the west, opposite the entire southern boundary, and also east of the land of Israel. Therefore, a west wind thrust the locusts into the Red Sea [which was] opposite it [the west wind]. Likewise, we find this [written] regarding the boundaries [of Israel] that it [the Red Sea] faces the east [of Israel], as it is said: “from the Red Sea to the sea of the Philistines” (Exod. 23:31). [This signifies] from east to west, because the sea of the Philistines was to the west, as it is said concerning the Philistines, “the inhabitants of the seacoast, the nation of Cherithites” (Zeph. 2:5). [Rashi is apparently referring to the Gulf of Suez and the Gulf of Eilat, which are both branches of the Red Sea and thus are included in the expression “Red Sea.” The latter is the eastern boundary of the Holy Land, while the Gulf of Suez is Egypt’s eastern boundary. Since the Philistines dwelt on the Mediterranean seacoast, the Red Sea mentioned in that context was surely the Gulf of Eilat. The Red Sea mentioned here is the Gulf of Suez, where the locusts were deposited.] |
|
ימה סוף: אומר אני שים סוף היה מקצתו במערב כנגד כל רוח דרומית וגם במזרח של ארץ ישראל, לפיכך רוח ים תקעו לארבה בימה סוף כנגדו. וכן מצינו לענין תחומין שהוא פונה לצד מזרח, שנאמר (שמות כג לא) מים סוף ועד ים פלשתים, ממזרח למערב, שים פלשתים במערב היה, שנאמר בפלשתים (צפניה ב ה) יושבי חבל הים גוי כרתים: |
| Not one locust remained: Even the salted ones [locusts] which they [the Egyptians] had salted for themselves [to eat]. — [from Exod. Rabbah 13:7; Midrash Tanchuma, Va’era 14] |
|
לא נשאר ארבה אחד: אף המלוחים שמלחו מהם: |
|
| 20. But the Lord strengthened Pharaoh's heart, and he did not let the children of Israel go out. |
|
כ. וַיְחַזֵּק יְ־הֹוָ־ה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: |
| 21. The Lord said to Moses, "Stretch forth your hand toward the heavens, and there will be darkness over the land of Egypt, and the darkness will become darker." |
|
כא. וַיֹּאמֶר יְ־הֹוָ־ה אֶל מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ: |
| and the darkness will become darker: Heb. וְיָמֵֹש חֹש, [signifies] and the darkness will become darker upon them than the darkness of night, and the darkness of night will become even darker (וְיַאֲמִישׁ). |
|
וימש חשך: ויחשיך עליהם חשך יותר מחשכו של לילה, וחשך של לילה יאמיש ויחשיך עוד: |
| will become darker: Heb. וְיָמֵשׁ, [should be interpreted] like וְיַאִמֵשׁ. There are many words which lack the “aleph” ; since the pronunciation of the “aleph” is not so noticeable, Scripture is not particular about its absence, e.g., “in and no Arab shall pitch his tent (יַהֵל) there” (Isa. 13:20), יַהֵל is] the same as וְיַאִהֵל; “For You have girded me (וַךְתַּזְרֵנִי) with strength” (II Sam. 22:40) is like וַךְתְּאַז ְרֵנִי (Ps. 18:40). Onkelos, however, rendered it וְיָמֵשׁ as an expression of removal, similar to “He did not move (לֹא-יָמִישׁ) ” (Exod. 13:22): [Onkelos thus understands the verse to mean] “after the darkness of night turns away,” when it approaches the light of day. But [according to Onkelos] the context does not fit with the “vav” of וְיָמֵשׁ because it is written after “and there will be darkness” [and the darkness will turn away, and there will be darkness]. The Aggadic midrash (Exod. Rabbah 14:1-3) interprets it וְיָמֵשׁ as an expression [related to] “grope about (מְמַֹשֵשׁ) at noontime” (Deut. 28: 29), for it [the darkness] was doubled, redoubled, and thick to the degree that it was tangible. |
|
וימש: כמו ויאמש יש לנו תיבות הרבה חסרות אל"ף לפי שאין הברת האל"ף נכרת כל כך אין הכתוב מקפיד על חסרונה, כגון (ישעיהו יג כ) ולא יהל שם ערבי, כמו לא יאהל, לא יטה אהלו. וכן (שמואל ב כב מ) ותזרני חיל, כמו ותאזרני. ואונקלוס תרגם לשון הסרה, כמו (שמות יג כב) לא ימיש בתר דיעדי קבל ליליא, כשיגיע סמוך לאור היום. אבל אין הדבור מיושב על הוי"ו של וימש, לפי שהוא כתוב אחר ויהי חשך. ומדרש אגדה פותרו לשון (דברים כח כט) ממשש בצהרים, שהיה כפול ומכופל ועב עד שהיה בו ממש: |
|
| 22. So Moses stretched forth his hand toward the heavens, and there was thick darkness over the entire land of Egypt for three days. |
|
כב. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַשָּׁמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים: |
| and there was thick darkness… for three days, etc.: Thick darkness in which they did not see each other for those three days, and another three days of darkness twice as dark as this, so that no one rose from his place. If he was sitting, he was unable to stand, and if he was standing, he was unable to sit. Now why did He bring darkness upon them [the Egyptians]? Because there were among the Israelites in that generation wicked people who did not want to leave [Egypt]. They died during the three days of darkness, so that the Egyptians would not see their downfall and say, “They too are being smitten like us.” Also, the Israelites searched [the Egyptians’ dwellings during the darkness] and saw their [own] belongings. When they were leaving [Egypt] and asked [for some of their things], and they [the Egyptians] said, “We have nothing,” he [the Israelite] would say to him, “I saw it in your house, and it is in such and such a place.” -[from Jonathan; Tanchuma, Bo 3; Tanchuma, Va’era 14; Tanchuma Buber, Bo 3] |
|
ויהי חשך אפלה שלשת ימים וגו': חשך של אופל שלא ראו איש את אחיו אותן שלשת ימים. ועוד שלשת ימים אחרים חשך מוכפל על זה, שלא קמו איש מתחתיו. יושב אין יכול לעמוד, ועומד אין יכול לישב. ולמה הביא עליהם חשך, שהיו בישראל באותו הדור רשעים, ולא היו רוצים לצאת, ומתו בשלשת ימי אפלה כדי שלא יראו מצרים במפלתם ויאמרו אף הן לוקין כמונו. ועוד שחפשו ישראל וראו את כליהם, וכשיצאו והיו שואלין מהן והיו אומרים אין בידינו כלום אומר לו אני ראיתיו בביתך ובמקום פלוני הוא: |
| three days: Heb. שְׁלשֶׁתיָמִים, a triad of days [a group of three consecutive days], terzeyne in Old French, and similarly, שִׁבְעַתיָמִים everywhere means a seteyne of days [a group of seven consecutive days]. |
|
שלשת ימים: שלוש של ימים טירציינ"א בלעז [קבוצה של שלשה ימים רצופים] וכן שבעת ימים בכל מקום שטיינ"א של ימים [קבוצה של שבעה ימים רצופים]: |
|
| 23. They did not see each other, and no one rose from his place for three days, but for all the children of Israel there was light in their dwellings. |
|
כג. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם: |
| 24. Pharaoh summoned Moses and said, "Go! Worship the Lord, but your flocks and your cattle shall be left. Your young children may also go with you." |
|
כד. וַיִּקְרָא פַרְעֹה אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לְכוּ עִבְדוּ אֶת יְ־הֹוָ־ה רַק צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם יֻצָּג גַּם טַפְּכֶם יֵלֵךְ עִמָּכֶם: |
| shall be left: Heb. יֻצָּג, lit., shall be placed. Shall be left in its place. |
|
יצג: יהא מוצג במקומו: |
|
| 25. But Moses said, "You too shall give sacrifices and burnt offerings into our hands, and we will make them for the Lord our God. |
|
כה. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלוֹת וְעָשִׂינוּ לַי־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ: |
| You too shall give: Not only will our livestock go with us, but you too shall give [of your livestock or something else to sacrifice]. |
|
גם אתה תתן: לא דייך שמקננו ילך עמנו, אלא גם משלך תתן: |
|
| 26. And also our cattle will go with us; not a [single] hoof will remain, for we will take from it to worship the Lord our God, and we do not know how [much] we will worship the Lord until we arrive there." |
|
כו. וְגַם מִקְנֵנוּ יֵלֵךְ עִמָּנוּ לֹא תִשָּׁאֵר פַּרְסָה כִּי מִמֶּנּוּ נִקַּח לַעֲבֹד אֶת יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ לֹא נֵדַע מַה נַּעֲבֹד אֶת יְ־הֹוָ־ה עַד בֹּאֵנוּ שָׁמָּה: |
| hoof: Heb. פַּרְסָה, the sole of a foot, plante in French. — [from Targum Yerushalmi, Rome ms. cited by The Pentateuch with Rashi Hashalem] |
|
פרסה: פרסת רגל פלנט"א בלעז [כף רגל]: |
| do not know how [much] we will worship-: How intense the worship will be. Perhaps He will ask for more than we have in our possession. — [from Exod. Rabbah 18:1] |
|
לא נדע מה נעבד: כמה תכבד העבודה שמא ישאל ממנו יותר ממה שיש בידינו: |
|
| 27. The Lord strengthened Pharaoh's heart, and he was unwilling to let them out. |
|
כז. וַיְחַזֵּק יְ־הֹוָ־ה אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם: |
| 28. Pharaoh said to him, "Go away from me! Beware! You shall no longer see my face, for on the day that you see my face, you shall die!" |
|
כח. וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי הִשָּׁמֶר לְךָ אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי כִּי בְּיוֹם רְאֹתְךָ פָנַי תָּמוּת: |
| 29. [Thereupon,] Moses said, "You have spoken correctly; I shall no longer see your face." |
|
כט. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה כֵּן דִּבַּרְתָּ לֹא אֹסִף עוֹד רְאוֹת פָּנֶיךָ: |
| You have spoken correctly: You have spoken appropriately, and you have spoken at the right time. It is true that I shall no longer see your face. — [from Mechilta on Exod. 12:31] |
|
כן דברת: יפה דברת ובזמנו דברת, אמת שלא אוסיף עוד ראות פניך: |